חזרנו אל בורות המים- סיכום פעילות בחברון, שבת 02 במאי, 2009

תנועת לוחמים לשלום פועלת במספר מישורים, ביניהם גם פעילות אקטיבית לתמיכה בשותפינו הפלסטינים לתנועה במאבק שלהם נגד הכיבוש.

היום נערכה פעילות שכזו באזור הר חברון.

הר חברון הינו אזור שמאופיין במאחזים של מתנחלים על גבעות באזור, שמיד עם הקמתם, האיזור מסביב למאחז מוכרז שטח צבאי סגור, ולחקלאים ורועי הצאן הכניסה נאסרת.
למרבה האירוניה, המדינה שלנו משתמשת בחוק עותומני, לפיו שטח חקלאי שלא מעובד על ידי בעליו, במשך שלש שנים, הופך להיות רשות המדינה.
כן, זו אמת-
מצד אחד אנו מונעים מהם את הגישה ומצד שני מנצלים את אי יכולתם להגיע לאדמה על מנת להצדיק את החרמת האדמה.
וכאילו לא די בכך- תושבי האזור סובלים מהתעמרות הצבא והמשטרה ומאלימות מתנחלים.

בפעילות משותפת של "לוחמים לשלום" שנעשתה היום באיזור סוסיא נכחו כ 200 איש (מספר שווה של ישראלים ופלסטינים).
הפעילות נחלקה למפגשי היכרות אישיים בארבע קבוצות קטנות, כאשר לאחריה נערכה צעדה שקטה לכיוון בור מים שנמצא על גבעה סמוכה.

מדוע אל בור המים?

בשבועות האחרונים הקים אחד המתנחלים קרוון וסככה על הגבעה ו'בזכותו' הגישה אליה נמנעת מהפלסטינים. על המאחז הזה כמובן שומרים חיילי צה"ל. נכון, על אדם אחד עם קרוון אחד.
כתוצאה מהקמת המאחז הצטמצמו שטחי הרעיה של תושבי המקום ולא ניתן לשאוב מים מהבור.
ההחלטה היתה לנסות להגיע לבאר, אך במידה והצבא יבקש שנעזוב ויגבה זאת בצו חוקי, הדבר ייעשה ללא עימות. כמובן שברגע שהקבוצה הגיעה לבור, הגיע הצבא, ודרש שתעזוב ("יש לכם שלש דקות לעוף מהמקום ואנחנו מתחילים לספור כעת"), כיוון שיש צוו שמגדיר את השטח כשטח צבאי. מן הסתם לו הפלסטינים היו מנסים להגיע לבאר ללא הישראלים, הפינוי היה ברוטלי ומיידי.

בסופו של יום, התחושה שאנחנו עוזבים את הגבעה ומותירים את התושבים להתמודד עם המתנחלים, שהשתלטו על אדמות פלסטיניות פרטיות בעזרת הצבא, היתה קשה מאד.

דברי עפרה, מתאמת קבוצת באר שבע אשר ארגנה את האירוע:

"אין בכוונתנו לוותר. נמשיך להיאבק בכיבוש בדרכים לא אלימות, בתקווה לימים טובים יותר באזור זה ובכלל"

ראו תמונות נוספות מהאירוע

תנועת "לוחמים לשלום" מארגנת ארועים דומים בזמן הקרוב,
אל תאמרו- טוב שיש מי שעושה זאת. הצטרפו אלינו, זה בידיים של כולנו.
אנא הירשמו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל פרטים.

.