ביום שישי, יצאנו קבוצה של חמישה פעילים ללוות את רועי אום אל ח'יר עם הכבשים.
המאהל של המשפחה של עיד נמצא ממש על גדר ההתנחלות כרמל.
שכונה חדשה הוקמה בהתנחלות ודרך רחבה נסללה - זהו השב"מ של הישוב ואנשי אום אל ח'יר הוזהרו מפני חציית הדרך וכניסה להתנחלות (גדר כמובן שאין ).
עיד ומשפחתו מתפרנסים מרעייה ומעט מחקלאות.
אנחנו צועדים איתם על הגבעות לכיוון עין זיתים - אחת הוואדיות בין כרמל לחוות מעון.
לחלקות הללו לא הגיעו עדיין השנה והירק בהן גבוה וסבוך יותר מבשאר החלקות.
אנחנו מבצעים עיקוף רחב מאוד מסביב להתנחלות ואני רואה שהרועים מאוד לחוצים מפני תקיפה של מתנחלים.
לשמחתנו היום מתנהל על מי מנוחות, אחרי צעידה של שעה פלוס אנחנו מגיעים לואדי המדובר.
בדרכנו חזרה אנחנו נעצרים ליד בור מים. עיד מסביר שאיש לא הגיע לבור מאז שנת 2000
לצערנו הרועים היו כל כך סקפטים באשר לסיכוי להגיע לבור שאיש מהם לא חשב להביא עימו דלי.
כל שנותר לנו הוא להביט על המים מלמעלה ולדמיין את טעמם הצונן.
הדרך חזרה קצרה יותר. הרועים תופסים מעט אומץ ואנחנו צועדים סמוך לכביש.
המאהל של המשפחה של עיד נמצא ממש על גדר ההתנחלות כרמל.
שכונה חדשה הוקמה בהתנחלות ודרך רחבה נסללה - זהו השב"מ של הישוב ואנשי אום אל ח'יר הוזהרו מפני חציית הדרך וכניסה להתנחלות (גדר כמובן שאין ).
עיד ומשפחתו מתפרנסים מרעייה ומעט מחקלאות.
אנחנו צועדים איתם על הגבעות לכיוון עין זיתים - אחת הוואדיות בין כרמל לחוות מעון.
לחלקות הללו לא הגיעו עדיין השנה והירק בהן גבוה וסבוך יותר מבשאר החלקות.
אנחנו מבצעים עיקוף רחב מאוד מסביב להתנחלות ואני רואה שהרועים מאוד לחוצים מפני תקיפה של מתנחלים.
לשמחתנו היום מתנהל על מי מנוחות, אחרי צעידה של שעה פלוס אנחנו מגיעים לואדי המדובר.
בדרכנו חזרה אנחנו נעצרים ליד בור מים. עיד מסביר שאיש לא הגיע לבור מאז שנת 2000
לצערנו הרועים היו כל כך סקפטים באשר לסיכוי להגיע לבור שאיש מהם לא חשב להביא עימו דלי.
כל שנותר לנו הוא להביט על המים מלמעלה ולדמיין את טעמם הצונן.
הדרך חזרה קצרה יותר. הרועים תופסים מעט אומץ ואנחנו צועדים סמוך לכביש.
סיכמה את הפעילות- עפרה בן פורת
בתקופה זו, כאשר האביב לקראת סיום והקיץ בפתח, העבודות החקלאיות רבות, והחקלאים הפלסטינים זקוקים לעזרתנו בעבודות חקלאיות שונות - חפירת בורות, סיוע בחריש, שאיבת מים, ליווי רועים ועוד.בכל שבוע תצא קבוצה קטנה של אנשים, לעזור בעבודות השונות ובעיקר להפגין נוכחות במקום.
כדי שנוכל להבין (ולהאמין) מה מצפה לאותם חקלאים פלסטינים בשדות ובמטעים שלהם, כשהם ללא כל הגנה או סיוע, חימשה עמותת "בצלם" מספר פלסטינים תושבי האזור במצלמות וידאו, בפרוייקט מיוחד, שנקרא "חמושים במצלמות".
הנה המציאות שלהם:
זו מציאות שאנחנו, כישראלים, לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות בתוכה.
צרו איתנו קשר, הצטרפו, תמיד נחוצות עוד ידיים. תמיד.
1 תגובות:
ביום שישי יצאנו ללוות רועים מאום אל ח'יר, לשטחי המרעה שלהם בין ההתנחלויות כרמל ומעון. למרות שהשטחים האלו שייכים לפלסטינים, המתנחלים מונעים מהם בכוח לרעות שם את הצאן. מטרת הליווי שלנו היתה למנוע, בעצם הנוכחות שלנו, את התקפות המתנחלים ובכך לאפשר לפלסטינים לרעות בשלווה. כנראה שהצלחנו במשימה הזאת, משום שהמרעה עבר בשקט גמור וללא כל הפרעות. לאחר שחזרנו אל הכביש הראשי וחברנו אל המיניבוס, נסענו להתארח אצל פרחאן בסימיה. הכפר שלו הוא אחד ממספר כפרים באיזור שהגישה אליו נחסמת באופן שיטתי ע"י הצבא, העורם ערימות עפר בכל דרכי הגישה מנימוקים בטחוניים מעורפלים. האירוח שקיבלנו היה חם ולבבי, ותוך כדי כך פגשתי פעילים נוספים מהצד הפלסטיני שהרחיבו את ידיעותיי בנוגע לפעילות "לוחמים לשלום". התחושה הכללית שקיבלתי היא שמדובר בפעילות חשובה ונחוצה ושעוד יש דרך רבה ללכת. בייחוד התחזקה אצלי תחושה שהפלסטינים ופעילי השלום מתמודדים עם כוח שהוא אגרסיבי מאוד מצד אחד, וחמקמק-אמורפי מצד שני, כך שלמרות שההשפעות שלו ניכרות מאוד בכל מקום, לא ניתן מן הסתם להתעמת איתו ישירות. לכן פעילות שמטרתה סיוע לפלסטינים לחיות את חייהם כפי שעשו בעבר, על אפם ועל חמתם של אלו שזורעים מכשולים בדרך, היא זו שתעשה את ההבדל. אם אכן האיזור ששהינו בו הוא איזור ללא חוק בו החזק שולט, פעולות כמו אלו שביצענו ביום שישי, המחזקות את האוכלוסיה המקומית, הן בעלת חשיבות רבה.
הוסף רשומת תגובה