הסיפור של שופא- מפגש לוחמים לשלום בשבת האחרונה

"העבירה שעבר הנאשם
חמורה משום עצמה, משום מידת נפוצותה ומשום הסכנה שיכול ותהא טמונה בה לבטחון תושבי
הארץ... לצד הקולא אשקול את הודאתו המידית של הנאשם, את העובדה כי נכנס לישראל כדי
לעבוד על מנת שיהא בידו לרכוש תרופות לאימו החולה, את העובדה כי לאורכם של 26
חודשים מאז הרשעתו האחרונה לא שב ונכנס לישראל, ואת הבטחתו שלא לחזור עוד על מעשהו
ולדאוג למציאת מקור פרנסה באזור מגוריו."
(פסק דין שניתן לפני כשנה לתושב שופא על שהיה בלתי חוקית
בישראל, ועל הדרך מגדיר מחדש את גבולות ההגיון האנושי)

ביום שבת 16/5 נערך בכפר שופא אירוע לקהל מוזמנים ישראלים ופלסטינים שאורגן על ידי קבוצת תל אביב טול כרם של לוחמים לשלום. הארוע נערך במסגרת סדרת אירועים שאנחנו מארגנים בהם אנחנו מנסים להשיג שתי מטרות עקריות, הראשונה שבהן- מפגש פשוט ובלתי אמצעי בין הצד הישראלי לפלסטיני, כדי להפחית את הפחד והרתיעה בין שני הקהלים. המטרה השניה, חשובה לא פחות, היא חשיפה של מציאות החיים בשטחים לקהל הישראלי,שבדרך כלל אינו מודע למה שקורה מספר קילומטרים מביתו.

כמקום הארוע בחרנו את הכפר שופא, בו הקבוצה נוהגת להפגש מאז הקמתה לפני כשנתיים.
כפר שופא מהווה מעין מיקרו קוסמוס של כל מציאות החיים בגדה.

הכפר נמצא במרחק קילומטרים ספורים מהגדר והוא מורכב משני חלקים שביניהם יש דרך סלולה, אך בסמוך (ועל אדמות תושבים מהכפר) קיימת התנחלות שנקראת אבני חפץ. על מנת להקל על תנועת המתנחלים נאסר על התושבים של הכפר לנסוע במכוניות בכביש המקשר את שני חלקי הכפר, ועל הדרך הונחו סלעים שמונעים מעבר מכוניות, אך לא אנשים. התוצאה היא שכל תושבי הכפר שרוצים להגיע לעיר הסמוכה (טול כרם) צריכים ללכת ברגל כמה קלומטרים כדי לעבור את המחסום או לנסוע בדרך עוקפת שאורכת כמעט כשעה בגלל שהיא ארוכה יותר ובגלל העיכוב במחסומים.

רוב הישראלים, כאשר הם שומעים על מחסומים, חושבים מיד על מעבר בין הגדה לישראל. קשה לתפוס, שמתוך יותר מ-700 מחסומים בגדה, רק 13 בערך הם בין ישראל והגדה, והשאר פשוט מפצלים איזורים זה לזה, ולעיתים אפילו כפרים נחצים לשניים, וזה המקרה של שופא. לפני כשנה ערך ארגון לוחמים לשלום הפגנה באיזור ובמהלכה פינינו חלק מהחסימה אך למחרת הצבא החזיר את הסלעים למקום.

וכאילו לא די בכך, תושבי המקום אינם מורשים להגיע לאדמות שסמוכות להתנחלות, לא כל שכן לעצים שנכללים בתוך שטח ההתנחלות, אדמות אשר שייכות לתושבי הכפר ועליהן פרנסתם.

האירוע היה הזדמנות טובה עבור הישראלים לראות,לשמוע ולהבין, מפי תושבי המקום, על מציאות החיים שלהם.

.

בארוע נכחו כמאה אורחים במספר שווה פחות או יותר משני הצדדים, כחלק מהארוע נערכה הפעלה על ידי קבוצה של מספרי ספורים מקצועיים שהגיעו מאנגליה לסיור והם הצטרפו לפעילות ואף הנחו את קבוצות הדיון שערכנו. בתום הפעילות כמעט לא היה ניתן להפסיק את פעילות הקבוצות, כולם דיברו והסבירו וסרבו להפרד זה מזה.

כמה קל, פשוט ואנושי המפגש, וכמה רחוק ובלתי אפשרי הוא, במציאות החיים הישראלית הרגילה.

אומרים לנו תמיד שאנחנו מזמינים ומדברים בפני המשוכנעים, אך המציאות שונה ואנחנו רואים זאת יום יום, המעגל מתרחב- אנחנו מדברים לא רק אל אלו שמגיעים לארוע אלא דרכם אל החברים שלהם ובני המשפחה שלהם, וכך הלאה. קולם של ההגיון והתקווה, מסתבר, חזק לא פחות מקולות אחרים.

תמונות מהארוע

אם ברצונכם להצטרף לארוע כזה בעתיד או פשוט לארח חוג בית בביתך אנא צור קשר