חולצת סוף מסלול.
כל כך ישראלי.
אמא מכבסת אותה בשישי. (אם עבריה, קרא לה דוד בן גוריון)
מה עובר לה בראש כשהיא רואה עליה ציור של אישה בהריון בין כוונות רובה על חולצת בנה? או ציור של אשה רוכנת על קבר בנה? מתכווצת לה הבטן? עולות בראשה תמונות שלו כילד קטן? זו חולצה של הבן שלה, אלה החיים שהוא חי עכשיו. זה אצלה בבית ואת זה אי אפשר לכבס. לא ב"אין לנו ברירה" ולא ב"הם התחילו" ולא במרכך.
4 תגובות:
אני חושב שציטוט יותר מלא הוא:
לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות-הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.
אני חושב שהגיע העת שהאם והאב העבריים, יפתחו עיניים ואוזניים לא רק למה שמספרים להם.
הגיע הזמן שתשאל כל אם עבריה אם הפקידה את בניה ובנותיה לגורל ראוי - ואם לא, אז שיועילו האם והאב העבריים לקום ולעשות שינוי למען גורל ילדיהם.
פריים: אמא גאה מכבסת בשבת בערב את המדים והבגדים.
(מהרהרת לעצמה):אני כל כך דואגת לו.אבל אני כל כך גאה. מפחיד השטחים האלה... שכחתי את השם של המקום שהוא נמצא.
(רואה את חולצת המסלול עם הכוונת): אוי (קוראת לעברו בנימה גוערת ואוהבת)הגזמתם, ממש הגזמתם, איזה פראי אדם אתם... מתי אמרת שאתה צריך לקום מחר? שבת הבאה אתה יוצא?
____________
מסתכלת בחולצה אבל לא ממש רואה אותה. אמא גאה. גאה מאוד. ליבה מתמלא. מבחינתה מילאה אחר צו חברתי ראשון במעלה, חוב אותו צריכה למלא כאם עבריה גאה. מילאה את חובתה העיקרית והחשובה ביותר לחברה הישראלית. מקריבה את הקורבן שלה. אין לה חובות.
בכל הסיטואציה הזו אין לה מקום לשאול מה זו החולצה הזו. מה היא מבטאת? מה המשמעיות שמאחוריה. איפה באמת הבן שלה נמצא ומה הוא עושה שם בדיוק.
היא מילאה את חובתה, מלאה ושיכורה מגאווה: "...הגזמתם, ממש הגזמתם, איזה פראי אדם אתם... מתי אמרת שאתה צריך לקום מחר? שבת הבאה אתה יוצא?"
זה מזכיר לי ציטוט של גנדי-
"עין תחת עין וכל העולם יתעוור"..
אולי נעשה מזה חולצה
אני תמיד תמה מה היה קורה אם התפקידים היו מתחלפים. לפני כשנה וחצי בקרנו שני צעירים פלסטינים שהוכו על ידי צעירים ישראלים, ליד המרכז המסחרי בפסגת זאב ירושלים, רק בגלל שפשוט עברו במקום, והכל הונצח במצלמות האבטחה.
מה היה קורה אם שני צעירים יהודים היו מוכים על ידי פלסטינים, רק בגלל שעברו במקום, או חלילה מותקפים בניו יורק כי הם יהודים, כיצד היו כל אותם מלעיזים או שותקים קופצים.
אך בהקשר לחולצות, דמו בנפשכם את החולצה הבאה שנמצאה בפשיטה על בית בירושלים, מזעזע האם לא כן? (מצטער על הגרפיקה הבסיסית, זה הגעיל אותי ממילא) רק להחליף את התמונה של האישה בתמונה של מתנחלת ויש לנו מתקפת אנטישמים חדשה.
http://roni.segoly.googlepages.com/shirt.JPG
והכל פרי דמיוני הקודח בשעת לילה מאוחרת זו.
הוסף רשומת תגובה