יום ראשון, 21 ביוני 2009

חוג בית

תנועת לוחמים לשלום פועלת רבות בחוגי בית, הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני.
המטרה של חוגי הבית היא להציג בפני אנשים את האלטרנטיבות, על ידי המפגש עם מי שהיו בצד הלוחם, ובכל זאת בחרו להניח את נשקם ולבחור בדרך השלום.
בתקופה הזו, שבה רבים מן האנשים המאמינים בדרך השלום נמצאים בחוויה של יאוש והרמת ידיים, מקומם של חוגי הבית חשוב לאין שיעור.
חוגי הבית יכולים להיות בבתים פרטיים, אוניברסיטאות, מכללות, תנועות נוער, בתי ספר ובכל מקום שבו יש כיסאות, ואנשים שמוכנים להקשיב.
לפני מספר ימים נערך חוג בית אצל משפחת רווה ממושב חוגלה.
לחוג הבית הגיעו בסאם עראמין, אליק אלחנן, וואאל סלאמה מטעם 'לוחמים לשלום'.
לאחר המפגש כתבו בני המשפחה המארחת מכתב לחבריהם, ואיפשרו לנו לפרסם אותו בבלוג:

שלום חברים
תודה למי שהצטרף לערב של היכרות ושיחה עם רמי אלחנן מירושלים ואאל סלאמה ובאסם ערמין מענאתא- "לוחמים לשלום" .
מפגש כנה וקרוב עם מנהיגי תנועה ששמה לה למטרה לחרוץ ולהבקיע את חומות השנאה וההפרדה שבין שני העמים למען חיים משותפים ומכבדי חיים של כולנו.
במציאות של חוסר אמון הדדי,קורבנות דמים משני הצדדים, במציאות של דיכוי והשפלה יומיומיים אותם עוברים הפלשתינאים, מול הקיצוניים המשתמשים בכל אמצעי התקשורת כדי לצעוק את צעקת המלחמה ודרך האין סיכוי , נשמעים קולות אנושיים של בני אדם שאיבדו את היקרים להם מכל, ובחרו להלחם למען המשך החיים באזורנו.
קצת חששנו מארגון הערב, חששנו מעוד ויכוח עקר עם חברים טובים לחיי היומיום, חששנו מעוד חוויה של אכזבה למשמע," אין סיכוי, אין עם לדבר, הם שונאים אותנו ולא מעוניינים בנו במדינה הזו".
רצינו לעשות משהו כדי לצאת מתוך מעגל האדישות והשתיקה שהופכת אותנו לשותפים לדרך שאיננו מסכימים לה בעליל.
ואז, הגעתם לחצר שלנו, בית של אהבה ושלום, ולקחתם חלק במסע החד פעמי של ערב אחד.
אתם חברינו, והדוברים הגיבורים של החיים , רמי אלחנן, באסם ערמין, יעקב גוטרמן, ואאל,
נתתם לנו שביב של תקווה להמשך דרך אותה אני מוכנים לעשות בכל העוצמה והמחויבות הנדרשת, דרך השלום.
חיים ורותי רווה

"זכרו והזכירו לפרי שנשר
את העלים ואת הענף,
הזכירו לקוצים הקשים
שהיו רכים וירוקים באביב,
ואל תשכחו שגם האגרוף
היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות"
יהודה עמיחי