ביום שישי ה14 לאוגוסט התכנסנו במלון 'האברסט' אשר בפאתי בית ג'אלא, אל מול נוף פתוח למפגש ראשון של קבוצת ירושלים - הר חברון, או בשמה השני - ירושלים בית לחם. ההגדרות הגיאוגרפיות הרי רחבות ומשתנות - בין העמים השונים וגם בתוכם. בהינו מעט בערים הפלסטיניות המשתרעות לרגלינו, והתיישבנו, 15 פלסטינים ו23 ישראלים ברחבת בית המלון. הישראלים באו כמעט כולם מירושלים רבתי, והפלסטינים באו משלל מקומות במרחב- מחוסאן במערב ועד חברון ודרום הר חברון, מבית ג'אלא ובית לחם. אפילו הגיעו כמה נערים ממחנה הפליטים בדהיישה שזו להם הפעם הראשונה שהם יושבים לשיחה עם ישראלים!
עסקנו בדברי פתיחה ועברנו במהרה לסיפורים אישיים - מוחמד מלחם סיפר על ילדותו במחנה הפליטים ועל התובנות שזכה להן במהלך האינתיפאדה הראשונה ושנות מאסרו. שי בדיחי סיפר על התהליך שעבר בעקבות נפילת אחיו בקרב ברמאללה, ושניהם הסבירו מדוע בחרו לפעול דרך ארגון 'לוחמים לשלום'.
אחר כך התפצלנו לקבוצות קטנות יותר לשיחות מצומצמות . הורגש המחסור במתרגמים מקצועיים גם בשיחות המצוצמות וגם בסבב הגדול - כל משפט בשפה אחת תורגם לעתים בידי הדובר, בידי היושב לימינו או בידי חבורת דורשי טוב שהציעו פירושים שונים, חלקם הפוכים, לנאמר.דווקא בקבוצות הקטנות - כאשר ישבו הדוברים זה בקרבתו של זה - נדמה היה שהשיחה קלחה יותר, ומה שלא נאמר במילה המדויקת, נאמר במבט או במחוות יד. זו הייתה הזדמנות לכל אדם להציג את עצמו בפורום בו הוא יודע שיזכרו את שמו ואת דבריו, ולחוות מעט יותר מקרוב את מה שאנחנו מנסים לבנות.
ברור לנו שהפגישה הזו, על כל התרוממות הנפש שבה, היא רק צעד ראשון, ואפילו לא יציב. הדרך עוד ארוכה כדי לבנות קבוצה מחויבת ויציבה, אך הצעדים הראשונים נפסעו כבר והאנשים שבאו לראות זה את זה, אל מול נוף הרי חברון והרי מואב, זורעים את זרע התקווה.
יום ראשון, 30 באוגוסט 2009
הצטרף כמנוי ל-
תגובות לפרסום (Atom)
1 תגובות:
הנני משתייכת לקבוצת הלוחמים לשלום.
במפגש בו נכחתי הבנתי עד כמה זה אפשרי,גם עם דעותיהם\מעשיהם היו או עדיין "קיצוניים".
אט אט לאחר שנשבר הקרח השיחה די קלחה(למרות הקושי בשפה)בנינוחות.
ראיתי שזה אפשרי אני כן אראה את עצמי לוחמת למען השלום עם אחינו ולצידם למען מטרה זו.
תודה על הזכות שניתנה לי.
הוסף רשומת תגובה