יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

הגילוי



15 שנים עברו מאז שודר הקטע הזה, שנראה גם היום רלוונטי להחריד. תורידו את הקטע על כך שרבין (-נרצח) והממשלה מנסים לעשות עם זה משהו (-כלום), ותקבלו תמונת ראי מדוייקת של ההתנהלות של הציבוריות הישראלית באוקטובר 2009.
כי הרי,

"חייבים להמשיך לחיות את החיים הרגילים, הקטנים. אסור לתת לדברים האלה להשפיע".
דו"ח גולדסטון? עדויות החיילים?
פלסטינים? כיבוש?
לא, לא. אסור לתת לדברים האלה להשפיע.

4 תגובות:

neta אמר/ה...

מעולה!
הלוואי שזה היה המקרה הקיצוני.
אישית יצא לי להיתקל לא מזמן בבחורה, בת 20+, תל-אביבית (חדשה) עם השכלה גבוהה, שסירבה להאמין שעוד יש פה כיבוש. "הרי נתנו להם שטח, בנינו להם גדר - הם בזכות עצמם". היא באמת האמינה שהעם הזה הנוסף כבר לא אתנו, ולכן לא ברור כלל מה הוא רוצה כשהוא מביע סימני התקוממות...
טוב, עניינים פנים-צבאיים כאלה...

רוני סגולי אמר/ה...

אני כעת באיטליה בפגישות של לוחמים לשלום, ונשאלתי היום על ידי המאזינים מה לומדים בבתי ספר על הסכסוך, ולאחר מחשבה הגעתי למסקנה שפשוט כלום. לומדים את הפרטים הבסיסיים (נכונים או מוטים) אך התלמידים פשוט לא מתבקשים להעמיק, או להיות סקרנים, כאילו באמת זה קורה במדינה אחרת או על פלנטה זרה. יש לי בת בתיכון, אנחנו גרים בכפר סבא, 10 דקות מקלקיליה, ליד טייבה וטירה, אך הסכסוך הוא כאילו עוד פרק בלימוד ההסטוריה, בין כיבושי נפוליאון למעשי הפרעונים. הלוואי שזה באמת היה כך

אלון אמר/ה...

לא הכרתי את המערכון הזה. מדהים לראות כמה שזה קולע, גם היום.אף ישראלי לא יודה כמובן כמה שהוא לא יודע את הפרטים של המציאות הזו. הרי "נתנו להם הכל" (כמה? איפה? למה דווקא את האזורים הללו? למה הם סירבו? האם אתה הייתת מקבל?, הרי "הם דחו את תוכנית החלוקה" (מה העניקה ליהודים? מה לערבים? עמה באחוזים? האם אתה היית מקבל?) והרי "בנינו גדר להפריד" (איפה? איפה?)עזוב אותך מהפרטים. הם לא רוצים שלום וזהו.

tamar אמר/ה...

לאלון
עוד פרטים כאלה, מדהימים כגילוי, הם למשל העובדה שלמדינה הפלסטינית העצמאית שנתנו להם אין מטבע משלה. במכולת הכי טחובה, בכפר הכי נידח, כל ילד מכיר רק את פרצופם של ז'בוטינסקי וחבריו. אבל מה הם רוצים, הדפוקים האלה, יש להם עצמאות כלכלית מוחלטת! עובדה שולית נוספת היא היעדרו של צבא. המשטרה הפלסטינית טובה כיעד לנקמה (ראה הסרט Z32 של אבי מוגרבי) אך כל שימוש בנשק בקרב הפלסטינים, מעבר לנשק אישי משטרתי, נחשב ללוחמה בלתי חוקית. כשחושבים על זה, זה אכן מדהים כגילוי: יש סכסוך. לצד אחד מותר להשתמש בטנקים, מטוסים, מסוקים, טילים, פצצות של טון, שלא לדבר על פצצות זרחן, והצד השני - לב"ח. עד מתי? אם לנו מותר, למה להם אסור? ואם להם אסור, למה לנו מותר? ולמה כמעט לכל ישראלי המצב הזה נראה הגיוני לגמרי? אבל אין ספק, תובענותם של הפלסטינים אינה יודעת שובעה.