ישראל מונעת מסטודנטים המתגוררים בעזה לצאת ללמוד בחו"ל, אלא בתנאים מגבילים ביותר. למה?
ההסבר של המנהל האזרחי מטעם מדינת ישראל הוא:
"מדיניות יציאת מלגאים מעזה נגזרת ומותאמת למדיניות הכוללת של ישראל ביחס לרצועת עזה, כפי שנקבעה בהחלטת הקבינט ואושרה על-ידי ממשלת ישראל בעקבות השתלטותו האלימה של ארגון החמאס על הרצועה, ומתוך רצון למנוע התחזקות החמאס הן מבחינה צבאית והן כממשל של ארגון טרור הפועל נגד אזרחים והמחזיק בחייל צה"ל במעמד חטוף".
זו אינה מדיניות מושכלת. זו אינה מדיניות רציונלית או מוכוונת מטרה. אין הסבר מדוע למנוע מסטודנטים לצאת ללימודיהם. גם לא צריך להיות הסבר. ואין הסבר מדוע גלעד שליט מוזכר בהקשר זה. האם הסטודנטים הפלסטינים בעזה אחראים על מצבו? האם עליהם לשלם על כליאתו? בישראל נפתחה שנת הלימודים כסדרה. אף אחד אינו חושב שהסטודנטים הישראלים אחראים על מצבם של הכלואים הפלסטינים בישראל, או על כל עוולה אחרת, חברתית או מדינית.
כיוון שזו אינה מדיניות. זו פשוט ענישה.
אין ספק שישראל יכולה לעשות זאת. אחרי הכל, אנחנו מחזיקים במעברים, בסחורות, מחזיקים בשמיים, במים, במרשם האוכלוסין, באישורי הכניסה לעזה, ובמעברים בין עזה לגדה ואפילו במערכת המיסוי בעזה.
הבחירה להקשות על צעדיהם של הסטודנטים היא שרירות לב ממדרגה ראשונה, והיא נעשית פשוט כי אנחנו יכולים.
כי הפלסטינים לא מעניינים את ממשלת ישראל. איכות חייהם ודאי וודאי שלא מעניינת את ממשלת ישראל, גם לא את הרחוב הישראלי.
מעט מאד דברים מעניינים את הרחוב הישראלי, למען האמת.
הוא מעדיף לאטום את אזניו בשתי אצבעות תוך שהוא מזמזם לעצמו בלהט צדקני, הנה, נתנו להם את עזה, ותראו מה הם עשו עם זה.
לא נתנו להם כלום. כלום ממה שבאמת נחשב. למשל החירות לנוע, החירות לצמיחה כלכלית, החירות לבנות עבור עצמם עתיד.
או אולי אנחנו מאמינים שעדיף שלא יהיה להם עתיד?
אולי.
אבל אז צריך לזכור דבר אחד היטב. את הדבר היחיד שאנחנו מעדיפים לשכוח:
שהעתיד שלהם הוא גם העתיד שלנו.
אין לנו עתיד אחר.
4 תגובות:
תודה על שהפנית את תשומת הלב לעוד היבט של השליטה הישראלית בחיי הפלסטינים. פוסט חשוב
את כל כך צודקת. עצוב לי שבטח רוב הציבור הישראלי בכלל לא חושב שמגיע להם ללמוד וגם לא מבין מה פסול בזה. פינוי התנחלויות אינו סיום הכיבוש והקונספציה המוטעית הזו היא בין היתר מה שהכשיר את המלחמה בעזה והפך אותה ללגיטימית לחלוטין בעיניי הקונצנזוס.
הסברו של המנהל האזרחי מצהיר בעצם על כוונתה של ישראל לפגוע באזרחים על מנת לגרום לשינוי פוליטי בחברה הנפגעת. ההיגיון העומד מאחוריו זהה להיגיון העומד מאחורי הביטוי "צריבת תודעה", שרווח בהסברים לפשעי המלחמה של ישראל בעת מלחמת לבנון השנייה ובעת התקיפה הישראלית האחרונה בעזה. זהו היגיון של טרור, על פי הגדרה, כי מהו טרור אם לא פגיעה באזרחים לשם השגת מטרה פוליטית. ואם זה ההיגיון שלנו, וזו המדיניות שלנו, מה לנו כי נלין על חמאס?
מדינת ישראל, בניסיון לפגוע בשלטון דתי קיצוני, פוגעת באזרחים שמחפשים השכלה גבוהה במערב. אם יש משהו שיכול לערער שלטון דתי - זה משכילים (בעיקר אם חונכו במערב).
אחת משתיים: תומכי הגישה הזו בשלטון הישראלי לא טפשים, ומודעים לכך. ועולה השאלה: למה ישראל מנסה לחזק את החמאס? או שאנשי שלטונינו התעוורו מרוב כעס וזעם- ואז מוטב שיפנו מקומם למי שיכול לחשוב בבהירות על טובת מדינת ישראל (ושכניה).
הוסף רשומת תגובה