ב- 11.12.09 התקיימה הפגנה בשכונת שייח ג'ראח.
בכלי התקשורת דיווחו על מעל ל- 20 עצורים בעקבות הפרות סדר.
הקהל הישראלי עייף מלנסות להבין את הפרטים בעצמו. הנכונות להאמין בכל דבר שנמסר על ידי התקשורת או דובריהם של גופים ממשלתיים בישראל נראית חסרת תקדים.
כל מני אנשים מתמחים ב"הסברה", שעיקרה לשכנע בצדקתנו, ושלא יבלבלו אותנו עם עובדות. אין שום נסיון נראה לעין של בקרה עצמית.לא מצד ההנהגה ובעיקר לא כדרישה שתעלה מן העם.
הגדר שהוקמה בינינו לבין הפלסטינים רק מעמיקה את הבורות שלנו. הדברים שנעשים שם, בשם כולנו, רחוקים מעינינו ורחוקים מאד גם מליבנו. מי שראה את הסרטון הזה יכול להבין מעט מן השבר המוסרי העמוק שאוחז בחיילי צה"ל. זאת אפילו לא שאלה של ימין ושמאל. זאת שאלה של המקום שבו אנחנו רוצים לחיות ולגדל את ילדינו והמחיר שאנחנו משלמים על כך שקבוצה קיצונית קובעת את סדר היום ומתכננת את העתיד חסר התקווה של כולנו.
ליבנו גס, לא בגלל רוע. פשוט כי החברה הישראלית עייפה מלדעת את העובדות. מלקחת אחריות. מלקבל את הפנים שנשקפות מולה במראה. הפער בין הדרך בה אנחנו תופסים את עצמנו לדרך בה אנחנו נתפסים בעולם הולך וגדל. אי אפשר לפטור אותו באנטישמיות בלבד.
אבל אנחנו מסרבים להביט לעצמנו בעיניים.
פרוייקט חמושים במצלמות (שסוקר פה בהקשר לצילום של החייל שירה כדור גומי בפלסטיני כפות), זכה להצלחה גדולה; אין כמו צילום וידאו בשביל להעמיד אותנו על העובדות הפשוטות. המצמררות. לפקוח את עינינו העצומות בכוח.
ההפגנות בשכונת שייח ג'ראח זכו ליד קשה מאד פשוט כי לקובעי המדיניות לא מתאים הפגנות מהסוג הזה בירושלים. זה נפיץ מדי. (הטענה הזו לא נבדתה מלב. היא הושמעה על ידי גורם משטרתי שאינו זוטר באזניה של כותבת הפוסט). אין ספק שירושלים נפיצה, אבל אז צריך לזכור שאת המעשה לא עשו פעילי השמאל. הם אלה שלקחו את האחריות לידיהם וביקשו למחות עליו. כי אין ספק באשר לנפיצות של גזל בתים מפלסטינים במזרח העיר לטובת הקמת התנחלויות בחסות עמותות הימין הקיצוני כגון אלעד ועטרת כהנים.
ההפגנה המשותפת של אנשי שמאל ופלסטינים היא לא מה שיצית את האזור, אבל התרת המשך הגזל בהחלט יעשה זאת. אתם מוזמנים להתעמק בפרטים.
כשאתם שומעים על הפרות סדר של אנשי שמאל, תזכרו את הסרטון הבא.
יש עשרות סרטונים כאלה. אף אחד מהם לא הגיע לתקשורת. היא פשוט אינה מעוניינת בחומרים כאלה. כי האמת היא שלא היו הפרות סדר. לא היו. אבל גם התקשורת הישראלית כבר לא שולחת כתבים להפגנות. עייפה ושבעה היא מסתמכת על הודעות דוברים מנוסחות בביפרים שאפשר להעתיק ולהדביק כידיעה.
בישראל, בשנת 2009, האמת היא לא מה שתראו בטלויזיה ולא מה שתקראו בעיתונים.
קובעי המדיניות יודעים זאת, עמותות ימין קיצוניות יודעות זאת, וזו הדרך בה הן, ולא אנחנו, ממשיכות לשלוט בחיינו.
ואנחנו שותקים.
בכלי התקשורת דיווחו על מעל ל- 20 עצורים בעקבות הפרות סדר.
הקהל הישראלי עייף מלנסות להבין את הפרטים בעצמו. הנכונות להאמין בכל דבר שנמסר על ידי התקשורת או דובריהם של גופים ממשלתיים בישראל נראית חסרת תקדים.
כל מני אנשים מתמחים ב"הסברה", שעיקרה לשכנע בצדקתנו, ושלא יבלבלו אותנו עם עובדות. אין שום נסיון נראה לעין של בקרה עצמית.לא מצד ההנהגה ובעיקר לא כדרישה שתעלה מן העם.
הגדר שהוקמה בינינו לבין הפלסטינים רק מעמיקה את הבורות שלנו. הדברים שנעשים שם, בשם כולנו, רחוקים מעינינו ורחוקים מאד גם מליבנו. מי שראה את הסרטון הזה יכול להבין מעט מן השבר המוסרי העמוק שאוחז בחיילי צה"ל. זאת אפילו לא שאלה של ימין ושמאל. זאת שאלה של המקום שבו אנחנו רוצים לחיות ולגדל את ילדינו והמחיר שאנחנו משלמים על כך שקבוצה קיצונית קובעת את סדר היום ומתכננת את העתיד חסר התקווה של כולנו.
ליבנו גס, לא בגלל רוע. פשוט כי החברה הישראלית עייפה מלדעת את העובדות. מלקחת אחריות. מלקבל את הפנים שנשקפות מולה במראה. הפער בין הדרך בה אנחנו תופסים את עצמנו לדרך בה אנחנו נתפסים בעולם הולך וגדל. אי אפשר לפטור אותו באנטישמיות בלבד.
אבל אנחנו מסרבים להביט לעצמנו בעיניים.
פרוייקט חמושים במצלמות (שסוקר פה בהקשר לצילום של החייל שירה כדור גומי בפלסטיני כפות), זכה להצלחה גדולה; אין כמו צילום וידאו בשביל להעמיד אותנו על העובדות הפשוטות. המצמררות. לפקוח את עינינו העצומות בכוח.
ההפגנות בשכונת שייח ג'ראח זכו ליד קשה מאד פשוט כי לקובעי המדיניות לא מתאים הפגנות מהסוג הזה בירושלים. זה נפיץ מדי. (הטענה הזו לא נבדתה מלב. היא הושמעה על ידי גורם משטרתי שאינו זוטר באזניה של כותבת הפוסט). אין ספק שירושלים נפיצה, אבל אז צריך לזכור שאת המעשה לא עשו פעילי השמאל. הם אלה שלקחו את האחריות לידיהם וביקשו למחות עליו. כי אין ספק באשר לנפיצות של גזל בתים מפלסטינים במזרח העיר לטובת הקמת התנחלויות בחסות עמותות הימין הקיצוני כגון אלעד ועטרת כהנים.
ההפגנה המשותפת של אנשי שמאל ופלסטינים היא לא מה שיצית את האזור, אבל התרת המשך הגזל בהחלט יעשה זאת. אתם מוזמנים להתעמק בפרטים.
כשאתם שומעים על הפרות סדר של אנשי שמאל, תזכרו את הסרטון הבא.
יש עשרות סרטונים כאלה. אף אחד מהם לא הגיע לתקשורת. היא פשוט אינה מעוניינת בחומרים כאלה. כי האמת היא שלא היו הפרות סדר. לא היו. אבל גם התקשורת הישראלית כבר לא שולחת כתבים להפגנות. עייפה ושבעה היא מסתמכת על הודעות דוברים מנוסחות בביפרים שאפשר להעתיק ולהדביק כידיעה.
בישראל, בשנת 2009, האמת היא לא מה שתראו בטלויזיה ולא מה שתקראו בעיתונים.
קובעי המדיניות יודעים זאת, עמותות ימין קיצוניות יודעות זאת, וזו הדרך בה הן, ולא אנחנו, ממשיכות לשלוט בחיינו.
ואנחנו שותקים.
1 תגובות:
מדהים איך שמשרתי-ציבור (שוטרים הם עדיין משרתי ציבור) כבר לא מזהים ציבור גם כשהוא מול העיניים שלהם.
הוסף רשומת תגובה