טקס יום הזכרון האלטרנטיבי של תנועת לוחמים לשלום

אתמול התקיים טקס יום הזכרון האלטרנטיבי של תנועת לוחמים לשלום שנערך זו השנה החמישית, בתיאטרון תמונע.

מטרת הטקס המיוחד הזה היא לזכור ולהזכיר את כוחה המעגלי של האלימות, את הכאב והצער שהיא מעוררת בלי הבדל צבע, שפה או נוף, ואת החובה המוסרית שלנו, לפעול לעצירתו של מעגל הדמים. זה ערב שמדבר על כאב, אבל בניגוד לכאב שמגוייס בשם עצמו ליצירת כאב והרס נוספים, הערב הזה מדבר על תקווה, לא מתוך נאיביות אלא מתוך התבוננות מפוקחת ורחבה על המציאות.

לאירוע הגיעו כמה מאות אנשים, שמילאו את אולמות התיאטרון (הטקס הוקרן בשידור חי על מסך עבור מי שלא נכנסו לאולם הראשי המלא), אנשים שפחות ופחות מוצאים עצמם בטקסי הזכרון הממלכתיים, על נאומי מגש הכסף ונאמנות עיוורת שאינה מעיזה להטיל ספק; אנשים שמבינים שמודעות לסבלו של האחר אינה בגידה כי אם ביטוי הכרחי של אנושיות.

מדברי רוני סגולי, המתאם הישראלי של התנועה, בטקס:

אין לי פתרון קל למציאות, הדרך היחידה, היא הדרך בה בחרנו, דרך הפשרה, הכבוד ההדדי, ואי האלימות, תוך ניסיון לרפא את פצעי העבר, ולא לחטט בהם כל הזמן.  הדימום ההדדי הזה, לא יוביל אותנו לשום מקום.

אני עומד פה לפניכם כישראלי גאה, יש לי ביקורת על המדינה שלי, אך יש לי מדינה, ואני רוצה שגם לחברי הפלסטינים תהיה מדינה שלהם, שיעמדו דום ביום הזיכרון שלהם, שיניפו את הדגל שלהם בגאווה, ושנחלום ביחד על העתיד המשותף של שני העמים באזור.

הרכב שלי חונה בחוץ, יש לי דגל תלוי עליו, ותלינו דגל גדול על מרפסת הבית, אך זה לא מונע ממני ביום העצמאות שיחול מחרתיים, לנסוע לעצרת לציון הנקבה. אני עושה כל מאמץ לגשר על פערים אלו, וזה לא קל.

אנחנו מתקרבים לשעת ההכרעה המדינית באזור, אני קורא לכולכם, ובאמצעותכם לכמה שיותר אנשים, צאו לרחובות, השתתפו בפעילויות, כתבו בבלוגים ובעיתונים, זה לא הזמן להחשות, זה הרגע בו הרוב הדומם לא יכול לדמום עוד, אלא חייב לקחת את גורלו בידיו, כל זאת על מנת שהחללים שהוקרבו בידי שני העמים, לא יהיו חללי שווא.

הקו המפריד בין תושבי האזור, אינו בין ישראלים לפלסטינים, אלא בין אלו שרוצים שלום לבין אלו שלא. אל תחכו למנהיגים שיביאו את השלום - בואו נביא את השלום בעצמנו, ביחד.

בטקס נטלו חלק גם בסאם עראמין, המתאם הפלסטיני של לוחמים לשלום, רמי אלחנן, חבר בפורום המשפחות השכולות וממייסדי לוחמים לשלום, אלייקים ניצני ורימא גוואברה, חברי התנועה, המשוררת מאיה בז'ראנו, העיתואית מירי חנוך, מירה עוואד, מקהלת "שיראנא" ועוד.