יום שלישי, 24 בינואר 2012

על הריסת בית הספר בסוסיא

שבת 21/1/12
היינו היום בסוסיא, אזור שרוב תושביו גרים במערות.
התושבים בנו שם בית ספר מבלוקים. זהו המבנה היחיד באזור והוא קיבל צו הריסה. אם יהרס המשמעות היא ששלושים הילדים יצטרכו ללכת שוב 4 ק"מ לבית הספר ביאטה. הוריהם של כעשרים מהם, בעיקר הבנות והפעוטות, פשוט ישארו בבית. חלק מהילדים יגור אצל קרובים ביאטה ויחזור הביתה רק בסופי שבוע. 

ציירנו יחד בכיתה ציורים של "מה ארצה לעשות כשאהיה גדול" אותם נשלח לשר החינוך סער. 
אנחנו חושבים (רעיון של ארגון 'תאעיוש') להחתים באינטרנט / לשלוח מכתבים נגד ההריסה עם דגש על פניה לאנשי חינוך.
ציירנו על בניין ביה"ס כתובות בשלוש שפות "אני אוהב ללמוד", "לכל אדם מגיע ללמוד איפה שהוא נמצא" ויונת שלום כדי לרכך את ליבו של ההורס עם בואו.



זה בית ספר באמצע כלום לאנשים בלי כלום.
דפנה שרן מהקבוצה שלנו ראיינה את מנהל ביה"ס והתוצאה תשלח, אולי היום, כטקסט להארץ דעות. נראה מה יהיה.


היה מאוד כיף עם כולם שם. ומאוד מתסכל.
המפגש הבא יערך שם, ככל הנראה בשבת ה-4/2 - השבת לפני טו בשבט. כותרתו תהיה: "בואו לנטוע שלום". נזמין את כולם לנטיעות צבר בשטח בית הספר ולהמשך הציור על קירותיו.

נכתב על ידי יניב רשף מקבוצת באר שבע - חברון.

2 תגובות:

bazz אמר/ה...

במפגש של קרן רוזה לוקסמבור עם חברי פרלמנט גרמניים, שמתי לב שחברי הפרלמנט ביקרו שם וזהו אחד הנושאים שהטרידו אותם ביותר. תודה על השיתוף

chenya אמר/ה...

יניב תודה על הטקסט הקצר והקולע. אני תוהה מנין אתה שואב את האופטימיות?: לרכך את לבו של ההורס עם יונת שלום, לחדור ללבו של גדעון סער עם ציור. זה המדבר?...