tag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post2113958256701950706..comments2010-01-04T22:19:32.316+02:00קואופרטיב לאנרגיות מתחדשותhttp://www.blogger.com/profile/14878404239297915366noreply@blogger.comBlogger9125tag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-56274696403371171922010-01-04T22:19:32.316+02:002010-01-04T22:19:32.316+02:00

גיתי, במחשבה שניה, אני לא חושב שאת באמת צריכה או שיש לך במה להתבייש, אלא להפך. את צריכה להיות גאה בעצמך ובחבריך העושים את המאמץ לצאת לשם לראות את המראות ולחזק במשהו את התושבים המקומיים בסבלם מידי המתנחלים.זאת כאשר אחרים בגילך,ואולי גם כאלה שכביכול מחזיקים בדעותיך, מבלים את יום שישי אחה"צ בבית קפה בשדרות רוטשילד. הם וכל אלה הקוראים לעצמם אנשי "שמאל" ומגנים את הכיבוש, אולי גם קוראים

אביhttp://www.blogger.com/profile/04299799264415131194noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-12658615504057666832010-01-04T09:41:06.307+02:002010-01-04T09:41:06.307+02:00

הבושה שאת מדברת עליה היא הבושה ההגיונית, הנורמלית, זו שכולנו צריכים להרגיש. <br />אז למה כשאני חוזרת לתל-אביב, לחיפה, לעבודה ולסביבה שלי, אני מרגישה שאני צריכה להתבייש בזה שאני בכלל כואבת את הסבל של הצד השני? שבעצם זה שאני רואה את הסבל שלהם כבני אדם, חס וחלילה, עושה אותי לבוגדת, עוכרת ישראל, ובעיקר - כפי שכבר רשמו כאן - יפת נפש, דבר שבימינו ובמחוזותינו ללא ספק צריך להתבייש בו. הלוואי והיתה לי

Daphnahttp://www.blogger.com/profile/02319449768997818591noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-44858683390830350812010-01-03T15:08:36.433+02:002010-01-03T15:08:36.433+02:00

גיתית,<br />תודה על הדברים שמבטאים בצורה כל כך מרגשת את מה שהרגשתי בביקור שם. אני כבר הרבה שנים קורה לי שאני מתבייש בלשאת את אותו הדרכון שנושאים אלה המבצעים את המעשים הנוראיים שאנחנו עדים להם בביקורינו וסיורינו בשטחים הכבושים. בוש במעשים המתוארים בעקשנות שבוע אחר שבוע ע&quot;י גדעון לוי ועמירה הס.<br /><br />תודה לך על דבריך .<br />אבי

אביhttp://www.blogger.com/profile/04299799264415131194noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-39973466613965071102010-01-03T10:10:11.926+02:002010-01-03T10:10:11.926+02:00

צביה:<br />לפני שנים ביקרתי בעיירה ההרוסה של אבי אי שם בבלורוסיה, שם נשרפה משפחתו בתוך בניין בית הכנסת ביום הכיפורים תש&quot;ב או תש&quot;ג.<br />על קירות בית הכנסת השרוף היה כתוב ברוסית: &quot;מוות ליהודים&quot;<br />זה נראה מאוד דומה למה שמתחולל בימינו כאן.<br />אבל אומרים לי כולם מסביב: אסור להשוות&quot;.<br />למה? צריך להשוות כי אחרי ששרפו בבתי כנסת שרפו אותם.....(אסור להשוות).

צביה שפיראnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-48962888840054040532010-01-03T00:03:34.541+02:002010-01-03T00:03:34.541+02:00

לליאת-<br /><br />בתגובה לפוסט מעניין ופוקח עיניים,<br />http://www.notes.co.il/shoey/63681.asp<br /> מצוטט הימלר מנאום פוזן 1943:<br />&quot;לכל אחד היה ברור כי הוא יעשה זאת שוב, אם יצטווה ואם יהיה צורך. הרוב יודעים, מה פירוש, כאשר 100 גוויות שוכבות יחד, כאשר 500 שוכבות שם, או כאשר אלף שוכבות שם. ו... לראות את זה, להחזיק מעמד, ויותר מזה - חוץ מחולשות אנוש יוצאות מן הכלל - להישאר הגונים, דבר זה

איתמרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-70977618654557472692010-01-03T00:00:58.486+02:002010-01-03T00:00:58.486+02:00

דווקא כשקראתי את הטקסט המרגש והכן שגיתית כתבה, הייאוש שלי עבר עוד טרנספורמציה מסתם &quot;ייאוש נוח&quot; של תל-אביב, בתי קפה וכו&#39;, לשביב של תקוה מהעובדה שפעולה שבאמת משנה את המציאות. זה כל כך ברור ממה שכתבת גיתית כי רק שלוב של שנוי התודעה ונקיטת פעולה (ללכת, לראות, למחות)הם נוגדני ייאוש. תודה לקבוצת שכם/ת&quot;א שייצגה את כולנו שם במחאה ובהתנגדות למעשה המביש.

chenyahttp://www.blogger.com/profile/05805324907519636220noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-25635940009611550862010-01-02T23:41:11.751+02:002010-01-02T23:41:11.751+02:00

גם אני הייתי בסיור הזה, והחוויות שלי מתחלקות לשניים. בצד החיובי הרגשתי שיש לי יותר משותף עם תושבי הכפר מאשר עם כל הטיפוסים ההזויים שראיתי בדרך ליד המחסמומים, הכוונה למתנחלים עם פאות ארוכות ובגדים מוזרים. אני מסתכל עליהם ותוהה אם אנחנו באמת בני אותו עם. אך הפלסטינים כולם שידרו רוח טובה ורצון לחיות ביחד. מבחינה זו למרות המעשה הנורא יצאתי בהרגשה טובה. מאידך אני חושב על כל &#39;מנהיגי ישראל&#39;

רוני סגוליnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-61043309910238114762010-01-02T23:06:29.553+02:002010-01-02T23:06:29.553+02:00

עד מתי ההומאני יכונה כהזוי פה במדינתנו. עד מתי יפי הנפש צריכים להסביר למה נפש יפה היא לא דבר רע. עד מתי יפי הנפש נמשיך לחיות בין הפגנה להפגנה...עצוב לי<br />חייבים להתאחד - אנשי השמאל...מתי זה יקרה???????

ליאתnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4749970564458590943.post-45353457171524501652010-01-02T22:47:11.550+02:002010-01-02T22:47:11.550+02:00

התמונה מדברת כאלף מלים. השומרון היה זה מכבר לשטח אקס-טריטוריאלי שהחוק הישראלי אינו חל בו. הייאוש של הכותבת לנוכח המציאות הזאת, הייאוש לנוכח האדישות של רובו המכריע של הציבור הישראלי, מובן. אך אל לנו להיכנע לו. אין לנו הפריבילגיה של שקיעה בייאוש.

יובלnoreply@blogger.com